יחסים הם דבר מורכב, אשר מתקיים בין שני בני אדם שמביאים ליחסים האלו את ההיסטוריה האישית שלהם, החוויות שלהם והציפיות שלהם. מטבע הדברים, לשני אנשים שונים יש כישורי תקשורת שונים אשר מגיעים למיצוי כחלק מהיחסים ביניהם. הבעיה היא, שהמיתוס המוכר ביותר בנוגע לתקשורת ביחסים בין אנשים, הוא שברגע "שמדברים" מתקיימת גם תקשורת. כמובן שכשמדברים על ענייני היומיום, כמו מי לוקח את הילדים מהגן או מה היה היום בעבודה, אז מדובר בתקשורת. אבל לא בזה העניין
הכוונה האמיתית כשמדברים על תקשורת היא שמדברים על הדברים החשובים, האמיתיים, אלו שקובעים אם היחסים מצליחים. בהרבה מקרים הבעיות מתחילות כשאין תקשורת. המזל של כולנו הוא שלמרות שלא נולדים עם כישורי תקשורת אפשר ללמוד אותם עם קצת רצון והרבה מאמץ. הנה כמה עצות שליקטתי במהלך השנים ליחסים טובים יותר. אני בטוח שיש לכם עוד כמה….
תעצרו לרגע
כמה פעמים קראתם כתבה על יחסים והמליצו שם לעצור בזמן הויכוח ולהקשיב למה שהצד השני אומר? נו באמת, הרי לעצור זה הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות כשיש לכם משהו באמת חשוב לומר בדיוק כשאתם באמצע ויכוח בנושא חשוב. הרי אם תפסיקו ותקשיבו לרגע, הצד השני לא יקשיב לכם ואתם תשכחו את כל מה שהיה לכם לומר. מה, לא?
תכריחו את עצמכם להקשיב
זה כמובן הרבה יותר מסובך. גם לעצור, וגם להקשיב? בדרך כלל, גם כשאנחנו לא אומרים שום דבר בזמן ויכוח, המוח שלנו מלא מחשבות על הדברים שאנחנו רוצים לומר אבל לא אומרים כרגע כי אנחנו מחכים להזדמנות. הרבה יותר קשה להקשיב למה שהצד השני אומר בזמן ויכוח. טכניקה שלמדתי כשהתכוננתי למבחנים בעל פה, שעוזרת לא רע גם בזמן ויכוח היא לעשות חזרה על מה שכבר נאמר. בקול רם. מה שעושים זה לעצור את הויכוח ולעשות מעין "סיכום" של מה שנאמר. זה מכריח גם אתכם וגם את הצד השני להקשיב לתוכן הדברים.
תהיו כנים עם הצד השני
הרבה פעמים אנחנו לא מספרים את האמת או את 'כל האמת' כי אנחנו לא רוצים לפגוע בצד השני, או שאנחנו לא רוצים לחשוף את עצמנו להתקפות. כולנו יודעים שלהעמיד פנים עוזר חלק מהזמן, אבל לשקר כל הזמן זה מתכון לצרות. המשמעות של חשיפה של הצרכים האמיתיים שלנו היא שאנחנו חושפים את עצמנו לכאב פוטנציאלי ולאכזבה, אבל מצד שני זו הזדמנות למיצוי של היחסים ביניכם.
שימו לב לתקשורת לא מילולית.
לכל אדם יש דברים שהוא עושה במקביל לדברים שהוא אומר. יש אנשים שמתמחים במתן פרשנות להתנהגות אנושית במצבים שונים, וברור ששפת הגוף, טון הדיבור, קשר העין ושאר הסימנים הקטנים יכולים לעזור לנו בתקשורת הבינאישית. שימו לב לכל מני סימנים כמו
• עליה בטון הדיבור רומזת שהאדם מתעצבן יותר ויותר ואולי כדאי להרגיע את העניינים
• קושי ביצירת קשר עין רומזת שיש חוסר עניין מצד אחד או שיש פחד/בושה מלגלות משהו
כמובן שגם אתם משדרים מסרים באמצעות התנועות שלכם, ומותר להשתמש בזה כדי לקדם את השיחה, כמו להתקרב או לשבת ליד בן הזוג.
התמקדו במה שקורה עכשיו.
הדבר הכי קל בויכוחים זה להביא לדיון את כל ההסטוריה המשותפת ושאר הקשרים והאירועים שהיו לכם בעבר. למרות שקל מאד להשתמש בדברים מהעבר כדי לזכות בכמה נקודות בדיון (או בויכוח), בדרך כלל זה לא עוזר בטווח הארוך. אם הויכוח הוא על מי עושה מה בבית, אל תתחילו לריב גם על מי עובד יותר קשה. זה לא יפתור שום בעיה, כי שניכם עובדים קשה מספיק ולא צריך לערבב שמחה בששון. ויכוחים שמתחילים להתפזר הופכים בדרך כלל לקשים יותר ולכן כדאי לנסות למקד את הויכוח ואפילו לעצור אותו.
תהיו מוכנים להפסיד בויכוח.
לא בכל ויכוח חייבים לנצח. כמה פעמים התווכחתם עם מישהו עוד ועוד רק כדי להיות אלו שאומרים את המילה האחרונה? כמה פעמים רציתם להוכיח שאתם "צודקים"? חלק גדול מהויכוחים לא נסוב על שום דבר פרט לרצון של שני הצדדים להרגיש שהם יותר צודקים מהצד השני. דרך אחרת ליחסים בריאים יותר היא לדעת מתי לסגת, מתי להודות בטעות ומדי פעם לתת לצד השני הרגשה שהוא "ניצח" גם אם הוא לא ניצח בשום דבר. ואם יותר חשוב לכם להרגיש ש"ניצחתם" מאשר האושר של בן או בת הזוג, אולי זו לא הזוגיות הנכונה.
תקשורת היא לא רק מילים
יש הרבה דרכים לתקשר עם בן או בת הזוג. המעשים שלנו אומרים לפעמים יותר מהמילים שאנו אומרים (ואל תשכחו שיש אנשים שהם לא דברנים גדולים, אבל הם בני זוג נפלאים). אפשר לשלוח סמסים, אפשר להביא דברים. אפשר לכתוב פתקים. לפעמים, אם נושא מסויים רגיש מדי, אפשר להשתמש באמצעי תקשורת אחר פרט לויכוח כדי למנוע את ההתלקחות הצפויה.
כנראה שהדבר שהכי חשוב לזכור זה שרובנו לא מצליחים תמיד להעביר את המסר שרצינו להעביר. אבל אנחנו יכולים להשתדל להעביר את המסר הזה בדרכים אחרות, בזמנים אחרים. הטיפים האלו לא תמיד מתאימים, ולא תמיד יעזרו לפתור את הבעיות, אבל הם יכולים לסייע לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים.
http://www.resolution.co.il
פסיכיאטר
